דימוי או עצמי 

"אני לעולם לא אוכל......, מדוע שיבחרו דווקא בי....., יש טובים ומוצלחים יותר....." - אלו מקצת הרהורים ומחשבות שעוברים במוחנו.

הדימוי העצמי מוגדר כמכלול התכונות והאיפיונים שהאדם מיחס לעצמו. הדימוי העצמי הוא רב ממדי והוא מונח המתייחס להיבטים שונים: רגשיים, חברתיים, קוגנטיביים ועוד.

איך הוא נוצר וכיצד הוא משפיע על חיינו?

אדם אינו מעריך את הדימוי העצמי על פי הערכים האבסולוטים והמאפיינים האובייקטיבים שלו. הדימוי העצמי מעוצב על בסיס הערכה סובייקטיבית של הערכים שהוא מיחס לעצמו. הערכה זו מושפעת מחוויות והתנסויות שונות בחייו, מהמשובים [החיוביים או השליליים] שהוא קולט מהסביבה החברתית-תרבותית ביחס לסטנדרטים ולנורמות המקובלות. לכן, יתכן שלאדם יהיה דימוי עצמי נמוך אף שהוא בעל תכונות ויכולות גבוהות. 

הדימוי העצמי משפיע על דפוס ההתנהגות כלפי הזולת, על הרגשות וכן על המטרות והיעדים שאנו מציבים לעצמנו. הערכה עצמית נמוכה יוצרת עכבות, מדכאת שאיפות ומאווים ומגבילה מאד את יכולת ההתפתחות והעצמה האישית. הדימוי העצמי משפיע גם על יחסי הגומלין עם הסביבה ועל טווח הבחירה החופשית.

הפסיכולוג האמריקאי קארל רוג'רס סבר שהמוטיבציה האנושית נובעת מהשאיפה של הפרט למימוש עצמי. מוטיבציה זו נפגעת, לדבריו, כאשר נוצר פער בין "העצמי האידיאלי" המייצג את האופן שבו אדם רוצה לראות את עצמו ובין הדימוי העצמי. פער זה נובע לעתים מהגדרה של "עצמי אידיאלי" לא ריאלי.

ניתן לומר, שפער כזה שלעתים אינו ניתן לגישור מושפע מהחשיפה הרבה לדמויות חיקוי במדיה.

האם ניתן לחזק את הדימוי העצמי?

היסוד לדימוי העצמי נבנה, אמנם, בתקופת הילדות אך הוא מעוצב במשך כל שנות חייו של האדם. לכן, ישנן דרכים שעשויות לסייע בשינוי ובשיקום הדימוי העצמי:

• הערכה חיובית בלתי מותנית:           דימוי והערכה עצמית חיוביים יתפתחו, ככל שמדובר בילדים, כאשר הם יזכו להערכה חיובית בלתי מותנית. לעומת זאת, כאשר אהבת ההורים לילד וההערכה החיובית שלהם מותנית בעמידה בציפיותיהם ובהתאמה לצרכיהם, עלול להתפתח 'עצמי' מעוות ובלתי אותנטי. כתוצאה מכך עלולות להתעורר אצל הילד וכן בגיל מבוגר יותר חסמים תפקודיים בלימודים ובעבודה, קשיים חברתיים, תחושת דחיה, פגיעה בבטחון העצמי, בעיות רגשיות ועוד.
• זיהוי מקורות ומוקדים:                  תפיסות ואמונות שליליות לגבי העצמי גורמות לקושי ביכולת של האדם לשקול ולהעריך את כשרונותיו ואת סגולותיו בצורה אובייקטיבית. התפיסות השליליות מקורן, בדרך כלל, באירועים וחוויות שליליות מהעבר. זיהוי המקורות והמוקדים להערכה העצמית הנמוכה עשוי לעורר תובנות חדשות וחיוביות ולסייע לאדם לבחון את תפישותיו האישיות. בעקבות ההערכה מחדש הוא עשוי לחוות התנסויות חדשות ומתקנות.
• הצבת אתגרים:                              דימוי עצמי נמוך גורם לאדם להימנע מכל נסיון חדש שעמידה בו בהצלחה אינה מובטחת. יתר על כן, ההימנעות עצמה מחזקת את התפישה העצמית השלילית ואת הדימוי העצמי הנמוך ויוצרת מעין מעגל קסמים המזין את עצמו ומחריף את המצב. ניתן, איפוא, לחזק את הדימוי העצמי על ידי הצבת יעדים ואתגרים ולעמוד בהם. הצלחה תגרום לסיפוק רב ולהערכה מחדש. מוטב להתחיל עם אתגרים קטנים ברי השגה ובהמשך, ככל שהבטחון העצמי מתחזק, ניתן לאתגר בהשגת יעדים גדולים יותר.
• פניה לעזרה מקצועית:                    הדימוי העצמי הוא גורם קריטי המשפיע, כאמור, על המוטיבציה האנושית. דימוי עצמי נמוך משליך על היבטים רבים בכל תחומי החיים: האישיים- רגשיים, המשפחתיים, החברתיים והתעסוקתיים. הוא משפיע על יחסי הורים-ילדים, מורים-תלמידים, עובד-מעסיק ואף על הזוגיות. לכן, כדאי גם לפנות ולהיוועץ באנשי מקצוע כדי לבדוק כיצד ניתן לעזור ולסייע.